חשיבות קריאת תגיות על מוצרי מזון

לפני זמן מה, בזמן שערכתי קניות בחנות ניגשתי אל מדף האורז ולקחתי את אחד החבילות. נדהמתי כשהסתכלתי על טבלת הערכים התזונתית המודפסת על החבילה. באותיות קטנות ניתן היה לקרוא: 360 קלוריות לכל 100 גרם (6 גרם של חלבונים, 84 גרם של פחמימות ו-0 גרם של שומנים). נדגמתי מכיוון שאני יודע שאורז בדרך כלל מכיל כ-150 קלוריות לכל 100 גרם. לקחתי חבילה אחרת של אורז בכדי לבדוק את הערכים התזונתיים וגיליתי 133 קלוריות לכל 100 גרם (3.2 גרם של חלבונים, 28.3 גרם של פחמימות ו-0.7 גרם של שומנים). הערך הקלורי של חבילת האורז הראשונה היה גדול כמעט פי שלוש גדול מזו של שנייה.

המטרה העיקרית של פוסט זה היא להראות את חשיבותה של קריאת תוויות. יתר על כן, לקרוא את האותיות הגדולות כמו: "דל שומן" או "מוצר בריאות" לא מספיק ולפעמים אך מטעה. מה שבאמת צריך לעניין אותכם הוא המרכיבים וטבלת ערכים התזונתיים.

נדגים מספר "מלכודות" לצרכנים.

• כמה פעמים ראית מוצרים שכתוב עליהם "דל שומן"? מה תווית זה אומר? ובכן, אין הגדרה מדויקת ל-"דל שומן". יצרנים מחליטים מה ההגדרה לדל שומן על פי מטרות שיווקיות. לפיכך, על מנת לגלות את אחוז השומן האמתי אתם צריכים לקרוא את הערכים התזונתיים. באופן כללי, מתחת לחמישה אחוזי שומן נחשב לאחוז נמוך על ידי הרבה חברות מזון.
• חטיפי בריאות הפכו פופולריים בשנים האחרונות. אם אתה משווה את הערכים תזונתיים של חטיפי "בריאות" עם חטיפים רגילים, ברוב המקרים, לא תמצאו כמעט הבדלים. חטיפי בריאות הם בדרך כלל יקרים יותר מהאחים הפחות משווקים שלהם. אם ערכים תזונתיים ומרכיבים זהים, אין טעם לשלם יותר. לפעמים המצב כל כך אבסורדי ששוקולד יותר בריא מחטיפי בריאות.
• על מוצרים רבים ניתן לראות את הביטוי הבא: "x קלוריות למנה". זה לא אומר באופן אוטומטי שמוצר זה דיאטטי. בדקו את האותיות הקטנות, מה גודל מנה. בדרך כלל, מנת קורנפלקס נחשבת ל-30 גרם. אני לא חושב שהרבה אנשים אוכלים רק 30 גרם של קורנפלקס! כמו כן, חלק מחברות המזון לא כותבים את הערכים התזונתיים ל -100 גרם של מוצר, אלה לכמות קטנה יותר. מאה גרם היא הכמות הסטנדרטית ובעזרת המכנה המשותף ניתן להשוות בין מוצרים.
• לא כל המוצרים מגיעים מוכנים לאכילה. במקרים כאלה, צריך להבין את המשמעות של ערכים הקלוריים. האם הם מתייחסים למוצר כמו שהוא? או מבושל במים? מאודה? או שהוכן בדרך אחרת?

אני מקווה שלאחר קריאת פוסט זה תפתחו את הרגל קריאת תוויות מזון.

מה היחס שלכם לאוכל

לאנשים שונים יש יחס שונה לאוכל. אם נדמיין סקלה, אז בקצה אחד נמצא אנשים שחיים רק בשביל לאכול ובקצה שני אנשים שאוכלים רק בשביל לחיות. או אם ננסח אחרת, אנשים שקמים בבוקר כדי לאכול ואנשים שמתייחסים לאוכל כאל דלק הדרוש לצורך תפקוד הגוף. כמובן שרוב האנשים נמצאים איפשהו בין שני הקצוות.


לכל קצה יש את היתרונות והחסרונות שלו. אם קמים בבוקר כדי לאכול, אתם תהנו יותר מהאוכל. מצד שני אם אתם מתייחסים לאוכל כאל דלק לרכב, יהיה לכם יותר קל לשלוט עם כמויות אוכל אותם אתם אוכלים. דבר שיקל לשמור על גזרה.

תעצרו שניה ותחשבו לאיזה קצה של הסקלה אתם יותר קרובים.

לפדל בישביל ארוחה

מלון "קראון פלזה קופנהגן" בדנמרק מגדיר את עצמו כמלון הירוק ביותר בעולם. המלון מציע מבצע מיוחד לאורחיו: ארוחה חינם בתמורה לחשמל.

 

החל מהחודש שעבר, אורחי המלון יכולים להשתמש באופניים מיוחדים לא רק לאימונים, אלא גם כדי לייצר חשמל. אופניים אלה מצוידים במכשירי iPhone, אשר יכולים לשמש כדי לפקח על כמות החשמל המיוצר. כל אורח שמייצר לפחות 10 ואט/שעה זכאי לארוחה חינם. כמו כן, החל מחודש יוני, אורחים יוכלו להתחרות נגד מערכת פנל סולארי של המלון כדי לראות מי מייצר יותר חשמל. חשמל מיוצר מסייע למלון להקטין את השימוש ב-"חשמל מזוהם".

 

מסתבר שזה לא כל כך קשה כמו שנדמה לרוב האנשים. צוות המלון חישב ומצא כי אם אחד האורחים מדיווש במשך 60 דקות במהירות של 30 קמ"ש, הוא מייצר 100 ואט/שעה. לכן בעצם דרושות רק 6 דקות של רכיבה על אופניים בכדי לזכות לארוחה חינם. אם 30 קמ"ש מהיר מדי בשבילך, אז כ-15 דקות יספיקו בכדי לזכות בארוחה. לאחר יצור חשמל ושריפת קלוריות, אורחי מלון יכולים לקבל ארוחה חינם שעולה 240 קרונות דניות (כ -40 דולר ארה"ב) באחת ממסעדות של המלון או בבית קפה בלובי.

 

"אופניים חשמליים עוזרים לאורחינו להישאר בכושר ולעזור למלון באותו הזמן", אומר מנהל מלון. "אני תוהה כמה אורחים יקחו חלק בפרויקט שלנו וכמה חשמל יופק".

תכנית זו תיושם במלון בקופנהגן במשך שנה, ויכולים להשתתף אורחי המלון בלבד. אם הפרויקט יצליח, "ארוחות אופניים חשמליות" ייושמו במלונות קראון פלזה אחרים.

 

הערה: זה לא הפעם הראשונה שאופניים נייחים משמשים לייצור חשמל, אבל זה בהחלט אחד מההצעות הייחודית שראינו אי פעם. הסבירות שזה יתפוס די גבוהה, מכיוון שקופנהגן היא אחת הערים הידידותיות בעולם לרוכבי אופניים - כ -35% מתושביה נוסעים על שני גלגלים בכל יום.

דיאטת אטקינס - יתרונות וחסרונות

דיאטת אטקינס היא הדיאטה הכי מפורסמת מבין דיאטות דלות פחמימות. הדיאטה הוכשרה על ידי ד"ר רוברט אטקינס בשנות ה -1960 והגיע לשיאו כעבור שלושה עשורים. פוסט יכסה את יתרונתיה וחסרונותיה של גישה תזונתית זה. כמוכן אנסה לתת מבט רחב יותר.
 

יתרונות של תכנית תזונתית זו הם ברורים למדי. היא משיגה את המטרה העיקרית, שהיא כמובן לרזות ע"י הורדת אחוזי שומן. מחקרים מבוקרים שונים (לדוגמה: ד"ר Vilhjalmur Stefansson: "שימוש בתכנית תזונתית של האסקימואים" או "Low-Carbohydrate-Diet Score and the Risk of Coronary Heart Disease in Women" שנכתב על ידי  L. Halton, C. Willett ומאמרים אחרים) תומכים בזה. יתרה על כן, ישנם גורמים חיוביים נוספים. כך למשל מחקר שבוצע על ידי Weight and Eating Disorders Program באוניברסיטת פנסילבניה (מאי 2003) הראה כי דיאטת אטקינס העלתה רמת ה-HDL (כולסטרול "טוב") בממוצע ב-11% והפחיתה את כמות הטריגליצרידים בדם ב -17%.

ישנם שני חסרונות עיקריים:

• ניתוח שנערך על ידי מגזין פורבס מצא כי דיאטת אטקינס היא אחד מחמש תוכניות דיאטה היקרות ביותר מתוך הדיאטות שפורבס ניתח.
• דיאטה זו עוררה מחלוקות בקהילת הרופאים, ועדיין, אין הסכמה כללית על היעילות והבטיחות של הדיאטה. נכון לעכשיו, רוב הקהילה הרפואית מתנגדת לסוג דיאטות אלו (דיאטה דלת פחמימות) עקב השפעתם על הבריאות לטווח הארוך. הסיבה לכך היא פשוטה למדי. כאשר גוף אדם אינו מקבל מספיק פחמימות, הוא מתחיל לחפש מקורות אנרגיה אחרים (gluconeogenesis). הבעיה היא התהליך שתהליך הפקת אנרגיה מהחלבונים משאיר "שאריות" (רדיקלים חופשיים) במערכת הלב וכלי הדם. ה-"שאריות" מגדילות את הסיכויים לבעיות הקשורות ללב (כמו: התקף לב).

אישית, הייתי ממליץ על אותם הנחיות שמשרדי הבריאות בעולם ממליצים. הנחיות אלו מבוססות על שנים של מחקר תזונתי. בקווים כלליים: מחצית מצריכת הקלוריות היומית שלנו אידאלית צריכה להגיע מפחמימות. פחמימות מכילות ויטמינים ומינרלים חיוניים, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים - כל אלה עשויים לסייע במניעת מחלות לב וסוגים מסוימים של סרטן.

אומרים שאנשים פוחדים מהלא נודע. זה בדיוק המקרה. תוצאותיה של דיאטת אטקינס לא ידועות. בריאות היא אחד הדברים החשובים ביותר, ובכל זאת אנשים מוכנים לקחת סיכונים. לפני יישום כל דיאטה או גישה תזונתית, יש לשקול את הסיכונים והאם את/ה מוכן לקחת אותם.

מה הקשר בין תזונה בריאה לטמפרטורת האוכל?

בשנת 1969 כאשר פרופ’ לינדנברטן ערך ניסויים הוא שם לב לתופעה מעניינת. בניסוי נבדקה תפקודה של מערכת האיכול. את המשתתפים האכילו בדייסה ואחר כך עשו צילום רנטגן. במידה והדייסה הייתה קרה (מהמקרר), הדייסה הייתה עוזבת את הקיבה לפני שטכנאי רנטגן הספיק לכייל את המכשיר. עובדה זו סקרנה את הרדיולוג וסדרת ניסויים נערכה. בתום הניסויים החוקרים הגיעו למסקנה ששתיה קרה בסוף הארוחה מקצרת את שהות האוכל בקיבה מ 4-5 שעות ל-20 דקות.

 

לפיכך, כאשר אנו שותים משקאות קרים בתום ארוחה אנו גורמים למספר תופעות בילתי רצוניות. קודם כל, מכיוון שהאוכל עוזב את הכיבה במהירות, גם תחושת שובע נעלמת במהירות. עקב זאת, אנו מתחילים לאכול יותר. תופעה נוספת היא בגלל שלא התרחש תהליך עיכול יתרחש ריקבון במעי.

כאשר אנו מכירים את תוצאות הניסוי אנו יכולים להגיע למספר מסקנות, חלקם אפילו מרחיקות לכת. למשל: למה ברשתות מזון מהיר סטנדרטיות יש רק שתיה קרה? (רק בשנים אחרונות התחילו להכניס שתיה חמה וגם בצורה מוגבלת) אולי כדי שנרגיש רעב מהר יותר וכדי שנוכל יותר? מסקנה שיכולה לעניין את קהל המתאמנים היא: למה לערבב את תוספי החלבונים עם מים קרים. להפך, עדיף להשתמש במים חמימים או בטמפרטורת החדר. לחובבי הגלידה: עדיף לא לאכול את הגלידה בסוף הארוחה אלה בנפרד.

מעבר לכך, אולי כדאי לאמץ את הרגלם של הסינים ולסיים הארוחה עם תה ירוק (תה רגיל לא מתאים מכיוון שהוא מעקב יתר על המידה את תהליך פירוק החלבונים).

בתיאבון.